אירופה היא ככל הנראה היעד הקרוב ביותר לישראלים המעוניינים בחופשה קרוב לבית. היצע המדינות שאליהן אפשר להגיע בטיול אירופאי הוא רחב ומגוון.
תוכלו לבקר בחופים שטופי שמש, רכסי הרים מעוררי התפעלות, ערים עתיקות שנשמרו בצורה יוצאת דופן, איים גדולים או איים קטנים, ערים סואנות, כפרי דייגים ציוריים, אתרי דת קדושים, פארקי שעשועים מטורפים ועוד המון אפשרויות.
באירופה תוכלו למצוא את הערים הכי מתקדמות בעולם מבחינה כלכלית ותרבותית, ובמקביל במרחק נסיעה לא רב, תוכלו להתרשם מאיזורים שנדמה שנעצרו בזמן ושכחו להתקדם עם שאר העולם המערבי.
באירופה אפשר לטייל גם בחורף באתרי הסקי שיצליחו לסחרר כל גולש חובב או מקצועי, וגם לטייל בקיץ ברחובותיה הקסומים של אחת הערים הגדולות.

תכנון הטיול

אירופה תמיד משתנה, וזה חיוני להבנה כדי לתכנן ולנסוע עם המידע העדכני ביותר. כדאי ללמוד מה שצריך לפני שאתה ממריא. מדריכים, מפות, ואתרי אינטרנט לנסיעות הם משאבי מפתח בתחילת הדרך. בעוד שהמידע הוא מה שמחזיק את הראש מעל המים, יותר מדי ממנו יכול להטביע את הספינה. אז רצוי לברור את מקורות המידע שלך למה שמתאים ביותר לצרכי הנסיעות והאינטרסים שלך.

מדריכים
יותר מדי אנשים חושבים שהם יודעים הכל כשזה מגיע למידע. רואים אותם בכל שנה, תקועים בפינות רחוב בפריז, ואוספים כסף. תיירים עם מעט מדי מידע (או מידע לא עדכני) גומרים מהר את הכסף, טסים חזרה הביתה מוקדם יותר, ואז שונאים את הצרפתים. אל תתנו לזה להיות אתם: תבחרו ספר הדרכה שעודכן לאחרונה ושרלוונטי לטיול שלך, והשתמשו בו.
מפות
כאשר אתה בוחר את המדריך שלך, תבחר גם מפה או שתיים למטרות תכנון הטיול. מפת מישלן אירופה 705 מספקת ראייה כוללת מצוינת של אירופה. ישנם מוציאים לאור שמפרסמים מדריכים משולבי מפות.
אתרי מידע לתיירים
כמעט בכל עיר אירופאית יש משרד מידע תיירותי במיקום מרכזי עמוס במפות וייעוץ. זו התחנה החיונית הראשונה עם ההגעה לעיר, אבל אתה לא צריך לחכות עד שתגיע לאירופה כדי לגשת למידע שלהם. לכל מדינה באירופה יש אתר רשמי משלו לתיירות – לרוב זה מקום מצוין להתחיל לחקור את הנסיעה שלך. רבים מהאתרים האלה עמוסים במידע מעשי, הצעות למסלולים, מדריכי ערים, מפות אינטראקטיביות, תמונות צבעוניות, וחוברות להורדה בחינם המתארות טיולי הליכה ועוד.
אתרי אינטרנט מקומיים
כדאי לכם לחטט באתרים מקומיים שעמוסים בטיפים פנימיים. לא רק שהם מעדכנים אותך על האירועים האחרונים והנקודות החמות, הם עוזרים לך להרגיש כמו תושב בתוך זמן קצר. לכל עיר גדולה יש שורה של משאבים מקוונים המוקדשים לאמנות, תרבות, אוכל, ושתייה.
למשל ל"סודות של פריז", שנכתב על ידי עיתונאית הנסיעות האמריקאית הת'ר סטימלר-הול, יש לוח שנה של אירועים, ביקורות על בתי מלון, ועלון חודשי עם המלצות אוכל ומידע על תערוכות ואירועים פריזאיים אחרים. אחד ממקורות המידע הטובים על הוא מדריך ההישרדות באתונה של מאט בארט. מאט, שמחלק את זמנו בין צפון קרוליינה ויוון, מתיז מידע על עיר מגוריו החדשה כמו ילד בבריכת שכשוך, הוא משתף בהתלהבות על התגליות והתצפיות שלו באתר שלו. מאט מסקר שכונות מתפתחות שמבקרים מפחדים להסתכן ולהיכנס אליהן, ומציע זוויות לא שגרתיות לבילוי בעיר והמלצות למסעדות תוססות ולא תיירותיות.

בגדים

רוב המטען שלך יהיה בגדים, וכדאי כמה שפחות. מטיילים מנוסים יודעים להביא דברים שאפשר ללבוש שוב ושוב ולהשלים איתם פריטים אחרים (לדוגמא, אם אתה לא מרבה בשחייה, המכנס הקצר שלך יכול לשמש כבגד ים). כדאי לארוז בתיאום צבעים בראש. צבעים ניטראליים (שחור, כחול כהה, חאקי) מתאימים זה לזה ויכולים להיות מאוד תכליתיים.
כדי להגדיל את המלתחה שלך, תתכנן לבזבז 10 דקות כדי לשטוף את הבגדים מדי כמה לילות, או תשקול ביקור במכבסה מקומית ובחר בדים שאינם מתקמטים.
מטיילים רבים מודאגים לגבי קוד הלבוש. במהלך עונת תיירות, אפשר להתלבש בצורה קז'ואלית למדי עם זוג מכנסיים מחוייטים וסוודר יפה או חולצה עם צווארון כאשר פוקדים אולם קונצרטים או תיאטרון. כמה אירועי תרבות מחייבים לבוש פורמלי יותר, במיוחד שלא בשיא עונת התיירות, אבל רק לעתים נדירות תיירים מגיעים אליהם. נשים שלא ששות לארוז שמלה או חצאית יסתדרו בסדר גמור עם זוג מכנסיים נחמדים.
אם אתה מנסה להשתלב, תבין שמכנסיים קצרים הם לא אופנת הרחוב הנפוצה באירופה. הם מתאימים כבגדי חוף, או לנופש על שפת אגם. אף אחד לא ייעלב אם אתה לובש מכנסיים קצרים, אבל אתה עלול לקבל מבט שני מהעוברים ושבים. מכנסיים קצרים הם נדירים במיוחד בקרב נשים מבוגרות ובערים גדולות, וטמפרטורת הסף ל"חם מספיק למכנסיים קצרים" היא הרבה יותר גבוהה מאשר בישראל. במיוחד בדרום אירופה, נשים יכולות להתמזג עם המקומיים על ידי לבישת מכנסי קפרי או חצאית; גברים יכולים לארוז מכנסיים קלים עד כמה שאפשר.
מכנסיים קצרים, גופיות, ולבוש קמצני אחר בקיץ יכולים לפגום במסלול הטיול שלכם. לכנסיות, בעיקר בדרום אירופה, יש קוד לבוש צנוע לגברים, נשים, וילדים: אסור מכנסיים קצרים או כתפיים חשופות. למרות שבבסיליקת פטרוס הקדוש (ברומא) וסנט מארק (בוונציה), קוד הלבוש לעתים קרובות לא נאכף. במידת הצורך, בדרך כלל קל לאלתר צניעות (לקנות חולצה זולה למזכרת כדי לכסות את הכתפיים שלך, או לעטות צעיף רחב כמו חצאית כדי לכסות את הרגליים). בחלק מהכנסיות שמתויירות בכבדות בדרום אירופה, אנשים מחלקים גלילי נייר טואלט שבעזרתם אפשר לאלתר צעיף או חצאית. אבל בסופו של דבר – כל עוד לא תלבשו משהו שערורייתי או פוגע – זה חשוב להתלבש בצורה שתהיה נוחה לכם.

תשר (טיפ)

תשר באירופה אינו אוטומטי ונדיב כפי שהוא בישראל, אבל במדינות רבות, טיפים יתקבלו בברכה, אם כי לא יצפו לו. כמו בישראל, גובה הטיפ הנכון תלוי במשאבים שלך, בגישה שלך לתרבות הטיפים ובנסיבות. כידוע, יש נותני טיפים גדולים ויש קמצנים בכל העולם. גובה התשר משתנה בהתאם למדינה, אבל קיים קו מנחה כללי.

מסעדות
טיפ במסעדה באירופה צנוע יותר מאשר בישראל. במסעדות, כדאי לבדוק את התפריט כדי לראות אם השירות כלול במחיר; אם הוא לא, טיפ של 5-10 אחוזים נחשב לנורמלי. ברוב המקומות, 10 אחוזים הוא טיפ גדול. סמכו עלינו – טיפ של 15 או 20 אחוזים מהחשבון באירופה הוא מיותר, ואפילו נחשב לבורות מבחינה תרבותית.
דילמת הטיפ עולה רק במסעדות עם מלצרים. אם אתה מזמין את האוכל שלך בדלפק (בפאב, לדוגמא), אין צורך בטיפ.
במסעדות שבהן יש שירות עד השולחן, גובה הטיפ עשוי להשתנות מעט ממדינה למדינה. אבל באופן כללי, נותני שירות אירופאיים מרוויחים משכורת יפה, וטיפים נחשבים כ"בונוס" קטן – כדי לתגמל את השירות הטוב או פשוט כדי לעגל את החשבון הכולל למספר נוח.
במדינות ים תיכוניות, "דמי השירות" (servizio באיטלקית, servicio בספרדית) מטופלים בדרכים שונות. לפעמים התפריט יציין כי השירות כלול ("servizio incluso"), כלומר המחירים המופיעים בתפריט כבר כוללים את הטיפ. במקרה שהשירות אינו כלול ("servizio non incluso"), אולי דמי השירות יופיעו כסעיף נפרד בסוף החשבון שלך.
באירופה הצפונית והמזרחית, פחות סביר שהתפריט או החשבון יכלול סעיף "דמי שירות", אך בדרך כלל ניתן להניח כי הוא כלול במחיר.
כמעט בכל מקום באירופה, אתה יכול לעשות מה שהאירופים עושים ואם אתה מרוצה משירות, להוסיף יורו או שניים עבור כל אדם היושב איתך בשולחן. באזורים תיירותיים מאוד, נותני השירות קלטו את תרבות הטיפים הישראלית – ואולי קצת מקווים לטיפ ישראלי גדול. אבל החדשות טובות היא שמלצרים וסועדים אירופיים הם הרבה יותר רגועים ונינוחים בתחום הזה מאיתנו. כל טיפ הוא מוערך, והסיכון הוא לא גדול אם אתה בוחר את הסכום ה"לא נכון".
בדרך כלל, עדיף להעביר את הטיפ למלצר בזמן תשלום החשבון מאשר להשאיר אותו על השולחן, במיוחד במקומות הומים שבו שולחן אחר עלול לקחת את העודף. נותני שירות מעדיפים לקבל טיפ במזומן גם אם אתה משלם באמצעות כרטיס האשראי שלך (אחרת הטיפ אולי לא יהגיע אליו).
במדינות גרמניות, זה נחשב דיסקרטי וקלאסי לומר את המספר הכולל של יורו שהייתם רוצים שהמלצר ייקח (כולל טיפ) בעת תשלום. לכן, אם החשבון הוא41 יורו, מסרו לו 50 יורו ותאמרו, "45." אתם תקבלו עודף של 5 יורו ותרגישו די אירופאיים עם עצמכם.
מוניות
במוניות, יש לעגל כלפי מעלה ליורו הבא (אם החשבון הוא 13 יורו, תנו 14 יורו); לנסיעה ארוכה, ל-10 הקרובים ביותר (לנסיעה של 76 יורו, תנו 80 יורו). אם הנהג סוחב את התיקים שלך וטס בכביש כדי לעזור לך לתפוס את הטיסה שלך, אולי כדאי לך לזרוק קצת יותר. אבל אם אתה מרגיש שהנהג נסע במעגלים או שעקצו אותך בדרך כלשהי, דלג על הטיפ.
מלונות
בבתי מלון עם סבלים, שלמו לסבל יורו עבור כל שקית שהוא נושא; זה נחמד (אבל לא חובה) להשאיר בחדר טיפ קטן כשאתם יוצאים לצוות ניהול משק הבית.
שירותים אחרים
תשר לשירות מיוחד הוא אופציונלי. מדריכי טיולים במקומות ציבוריים או בנסיעות באוטובוס או בסירה לעתים קרובות מושיטים את הידיים שלהם לטיפ אחרי שהם נותנים הנאום שלהם. אם כבר שילמת לסיור או לאתר, אפשר לא לתת טיפ בנוסף (אבל אם אתה רוצה לתת טיפ, יורו או שניים זה מספיק). באופן כללי, אם מישהו בתעשיית השירות עושה עבודה מיוחדת בשבילך, טיפ של שני יורו יהיה ראוי… אבל לא חובה.

במקרה של ספק, תשאלו. צרפתים ובריטים בדרך כלל משאירים טיפ למעצבי שיער, הולנדים ושבדים בדרך כלל לא. אם אתה לא בטוח אם (או כמה) להשאיר טיפ עבור שירות, תשאל את פקיד המלון שלך או במשרד המידע לתיירים והם יעדכנו אותך על איך עושים את זה במגרש שלהם.

הונאות במוניות

למרות שישראלים רבים נוטים להניח שנהגי מוניות במדינות אחרות הם חורשי מזימות, תתפלאו לגלות כי רוב הנהגים הם כנים. בטח, הונאות קורות. אבל עם הטיפים הנכונים ועינינו הפקוחה, תוכלו להגיע לאן שתרצו מבלי שיעשו עליכם סיבוב.
כדאי להיות זהיר במיוחד בשדות תעופה ובתחנות רכבת. נהגי מוניות לא הגונים לעתים קרובות אורבים בנקודות מעבר עיקריות, מוכנים לנצל נוסעים שסובלים מג'טלג ועייפות – בדיוק כשהם רגישים ביותר להונאות. אם אתה לא רוצה לדאוג ממעשי הונאה ברגע שאתה מגיע ליעד חדש, רצוי לתכנן מראש. בערים רבות, אתה יכול לארגן אוטובוס הסעות לשדה תעופה כדי שיאסוף אותך בשדה וייקח אותך ישר למלון שלך (אתה יכול לשאול את הפקיד במלון שלך לשירות מומלץ).
אפשרות נוספת, הרבה יותר זולה מאשר נסיעה במונית, היא לנסוע בתחבורה ציבורית לתוך העיר. אפשר לקחת את הרכבת המהירה משדה התעופה של רומא לתחנת רכבת במרכז העיר, ולאחר מכן לעלות על אוטובוס משם למלון. זה יכול לקחת פחות משעה, ובזמן שמונית הייתה עולה לכם כ 65 דולר בממוצע, תשלמו 50 דולר עבור כרטיס נסיעה חופשי ברכבת שיספיק לשבוע. אם אתה רוצה לקחת מונית משדה התעופה, עדיף ללכת לתחנת מוניות רשמית ולעמוד בתור ולא לתפוס אחת לבד.

תמיד תבחרו במונית מסומנת היטב. חייב להיות לה לוגו גדול ובולט של חברת המוניות ומספר טלפון. הימנע משימוש במוניות מאולתרות ולא מסומנות עם אורות מונית מאולתרים על הגג.
בערים מסוימות, זה קל לעצור מונית; בכל עיר, אתה יכול למצוא מוניות בתחנת מוניות. תחנות אלו לעתים קרובות מופיעות במפות עיר בסימן בולט של תחנות רכבת תחתית; חפשו את ה- Ts הקטן (או תשאלו מקומי שיכוון אותך לתחנה הקרובה ביותר).
כאשר אתה צריך טרמפ מבית מלון או מסעדה, אתה יכול לבקש מהצוות שיזמין מונית בשבילך (או להשתמש באפליקציה למציאת מונית ולהזמין אחת בעצמך). זה יכול להפחית באופן דרמטי את הסיכויים שלך להיות קורבן להונאה, אבל תהיה מודע לכך שבמקומות רבים, המונה מתחיל לדפוק מרגע קבלת השיחה. שים לב, אם יש לך טיסה לתפוס מוקדם בבוקר, כדאי לחסוך קצת לחץ (שאינו עולה כלום מעבר לתוספות הרגילות) ולבקש מהפקיד במלון שיזמין מונית עבורך יום לפני.
קבעו מחיר או הערכה גסה מראש. בדרך כלל הכי טוב זה לוודא שהנהג משתמש במונה. אבל לטיולים סטנדרטיים מסוימים (כגון הלוך וחזור משדה התעופה), מחיר קבוע הוא דבר נפוץ. דע את גובה החיוב – שאל מראש את הפקיד במלון או במשרד התיירות כמה נסיעה במונית אל היעד שלך צריכה לעלות. אתה יכול לבדוק במדריך הטיולים שלך או באתר לתעריפי נסיעה משוערים במוניות בערים גדולות יותר.

לפעמים תיירים, שלא בצדק, מאשימים את נהגי המוניות שלקחו את הדרך הארוכה מסביב או הוסיפו תוספות לא הוגנות. אבל מה שיכול להיראות כמו דרך עוקפת עדיין עשוי להיות הקצר ביותר, בהתחשב באזורים להולכי רגל בלבד ורחובות חד סטריים. והרבה תוספות כאלו הן חוקיות, ומבוססות על השעה ביום (לילות, מוקדם בבוקר, ובסופי שבוע), כמות המטען, אנשים נוספים, מסי נמל, מסי שדה תעופה, וכן הלאה.
בערים כמו לונדון, פריז, וברצלונה, שימוש במונה מונע הונאה. יחד עם זאת, יש גם נהגי מוניות עם מונה שבכל זאת מוצאים דרכים לחייב תיירים קצת יותר. טריק נפוץ של נהגים הוא לבחור את התעריף היקר יותר של "לילה וסוף שבוע" במונה שלהם במהלך יום חול. הסבר על תעריפי המונה השונים אמור להתפרסם איפשהו במונית, לעתים קרובות בשפה האנגלית. אם אתה מבולבל לגבי התעריף, בקש מנהג המונית להסביר. אם אתם חושדים במשחק לא הוגן, בעזרת מעקב אחרי המסלול בעזרת המפה שלך או כתיבת פרטי הרישיון של הנהג באופן הפגנתי, יכול לבייש את הנהג בצורה כזו שהוא יעדיף להיות הגון.

שלם בשטרות קטנים. שימוש בשטרות קטנים ממזער את הסיכוי שיעבדו עליך. אם יש לך רק שטר גדול ציין את הסכום בקול רם בזמן שאתה מוסר אותו לנהג המונית. הם יכולים להיות מומחים בהחלפת שטר של 50 היורו שלך בשטר של 20 יורו. ספור את העודף שקיבלת. אם, מסיבה כלשהי, חייבו אותך במחיר מגוחך לנסיעה, שים סכום סביר על המושב ותיפרד לשלום. אל תרגיש מאוים על ידי נהגי מוניות זועפים.